מזוזה אחת, משמעויות רבות.

מזוזה אחת, משמעויות רבות.

מזוזה היא חפץ שמוכר לכולנו מילדות. מהי המשמעות של חפץ זה? מסתבר שיש יותר ממשמעות אחת למזוזה.

לזכור.

המשמעות הראשונה שיש לקביעת מזוזה בדלת הבית היא זיכרון. מזוזה נועדה להזכיר לאדם את מציאות הבורא ואת המצוות שלו. לפי הכתוב בתורה נראה שזו המשמעות העיקרית של מצוות קביעת מזוזה: "וכתבתם על מזוזות ביתך" (ככתוב בספר דברים) את המצוות שמוטל עליכם (עם ישראל) לקיים. מזוזה נועדה גם להזכיר את יציאת מצרים. כשם שבני ישראל סימנו את בתיהם במריחת דם גדי על כל מזוזה כך קובעים מזוזה על הפתח כדי שתזכיר לנו את יציאת מצרים. מזוזה משמשת כסימן וכבסיס לזיכרון הכפול הזה. מצד אחד מזוזה מזכירה למי שקובע אותה את קיומו של האל ואת המצוות שלו. מצד שני מזוזה מזכירה לו את ההיסטוריה שלו ואת הדרך שבה התהווה העם שלו. אנשים שקובעים היום מזוזה בפתח ביתם עושים זאת לאו דווקא מתוך אמונה בבורא עולם ומתוך רצון לזכור את המצוות. גם חילונים גמורים קובעים מזוזה בבית ולא מתוך כוונה להתחיל לשמור את כל השולחן ערוך. מזוזה היא סמל לזיכרון עבור האנשים הללו – ביטוי לחיבור שלהם אל ההיסטוריה של העם היהודי. עבור חלקם מזוזה היא סמל תרבותי  ולא חפץ פולחן דתי – מזוזה כסימן לקשר שלהם לעם היהודי ולזיכרונות שיש לו מדורות על גבי דורות של מסורת. עצם הרעיון של מזוזה כמי שמזכירה ליהודי את מה שעליו לזכור אפשר למזוזה להתקיים גם בתחום היהודי הדתי (יהדות ההלכה וקיום המצוות) וגם בתחום היהודי התרבותי (יהדות כתרבות וכמסורת היסטורית.)

לשמור.

לא ברור מתי החלו ליחס סגולות של שמירה מפני מרעין בישין למצוות קביעת מזוזה. ניתן למצוא סיפורים בתלמוד שבהם קביעת מזוזה בפתח הבית מבטאת את השגחתו של האל על הגרים בבית ועל ההגנה שהוא מעניק למקום. ייתכן וגם כאן יש קשר לסיפור יציאת מצרים: גם שם מריחת הדם על כל מזוזה (במשמעות של משקוף הדלת, יש לזכור) הייתה סימן למלאך המשחית שבבית המסומן גרים בני עם ישראל שאין לפגוע בהם. מפה נולד הרעיון שקביעת מזוזה היא לא רק סימן ליהדותו של המתגורר בבית אלא גם סגולה לכך שהמלאך המשחית, או כל פגע וצרה, לא יכנסו לתוך הבית. נראה שעם הזמן המשמעות של קביעת מזוזה כסגולה להגנה וכקמע תפסה מקום חשוב יותר ויותר בהתייחסות של היהודים לקביעת מזוזה. כיום נדמה שרבים מאלו שקובעים מזוזה בפתח הבית או שמנשקים מזוזה כשהם נכנסים לחדר, רואים בה יותר קמע מאשר דרבון לקיום מצוות. תפישה זו של מצוות קביעת מזוזה יכול להסביר את העובדה שכה רבים אלו שאינם מקפידים על קיום המצוות אבל מקפידים מאוד על קביעת מזוזה. מעניין לציין שהרמב"ם ביקר את היחס הזה למצוות קביעת מזוזה. הוא כתב בחריפות בספרו משנה תורה על אלו שעבורם מזוזה הוא סוג של קמע ושוכחים שמצוות מזוזה קשורה ל"ייחוד שמו של הקב"ה." עם זאת אי-אפשר להתכחש למשמעות המרכזית הזו שיש לאנשים רבים למצוות קביעת מזוזה. צריך לזכור שעבור חלק מהם אין מדובר בקמע כפשוטו (דהיינו חפץ מכושף בעל כוחות הגנה כנגד רוחות רעות ומזיקים,) אלא פשוט סמל להשגחה של האל עליהם ועל העולם. ייתכן ועם גישה שכזאת גם הרמב"ם היה יכול לחיות.