קצין בטיחות בתעבורה עצמאי או שכיר, יתרונות וחסרונות

לפניכם סקירה תמציתית של הנושא, אשר מלבד בטיחות הצריך התייחסות לחופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, זכותו הניהולית של המעסיק וכד`.

מי הם השחקנים בתחום התחבורה שנדרשו לדון בשאלה שבכותרת?

ארגונים אשר מנהלים צי רכב החל מגודל מסוים חייבים להעסיק קצין בטיחות בתעבורה. לשם כך הותקנו תקנות הקובעות כי תנאי ההעסקה יושתתו על יחסי עובד מעביד, כלומר העובד חייב להיות שכיר.

אלא, שעם השנים מדינת ישראל צמחה, לכבישי הארץ נוספו ציי רכב, ובהתאם גדל הצורך בכוח אדם מקצועי. כדי לספק את הדרישה קמו גופים מקצועיים המתמחים במיקור חוץ למתן שירותי קצין בטיחות בתעבורה.

עובדים שנשלחו לצי רכב מחברה למיקור חוץ כבר לא היו שכירים בארגון אלא הועסקו כעצמאים, וזאת בניגוד לתקנות הקיימות באותן שנים (להוציא יוצאים מהכלל).

עם זאת, ראוי לציין כי נוסח התקנות לא היה ברור דיו, ולכן חברות שעסקו במיקור חוץ נהנו מלגיטימציה לפעול ללא מפריע.

מנהלים של ציי רכב רבים מצאו בשירותי קצין בטיחות בתעבורה פתרון יעיל יותר לצרכיהם ובירכו על המודל הנוח. לאור זאת ביקש משרד התחבורה לשנות את התקנות הקיימות ולתת תוקף חוקי ותקני להעסקת עובדים עצמאיים במיקור חוץ.

והיו גם כאלה שלא בירכו על המצב, למעשה בדיוק להיפך – אלו העובדים השכירים שרבים מהם פוטרו כתוצאה מהמהלך. מבחינתם, היתרון שהיה קיים בסטטוס קצין בטיחות בתעבורה שכיר הפך לחיסרון מובהק.

ומכאן העניינים הלכו והסתבכו.

מה עדיף, קצין תעבורה עצמאי או שכיר? תלוי את מי שואלים!

כדי לדון בשאלה ולקבל תשובות זומנו הנוגעים בדבר ונציגיהם לוועדת הכלכלה בכנסת.

במעמד זה ביקשו הצדדים ממשרד התחבורה לספק נתונים שנאספו במהלך השנים, לפיהם ניתן ללמוד על היתרונות והחסרונות של שני המודלים, שכיר ועצמאי, להעסקת קציני בטיחות בתעבורה.

על השולחן הונחו מספרים ונתונים שקצרה היריעה מלפרט. כל צד נאחז, מן הסתם, בנתונים ששירתו את הצדקת היתרונות שהוא מייצג, ואת החסרונות הנזקפות לחובת הצד שמנגד.

מבלי להיכנס לפרטים שיעייפו את הקורא, נסתפק כאן במספרים שהיוו קו מנחה להמשך:

נמצא כי באותן שנים 54% מהמשאיות שהיו מעורבות בתאונות דרכים, היו תחת פיקוחם של קציני בטיחות עצמאיים, ו-46% היו תחת עינם הפקוחה של עובדים שכירים. בסה"כ לא הבדל משמעותי!

קצין בטיחות בתעבורה עצמאי או שכיר? כבוד בית המשפט!

מוועדת הכלכלה בכנסת התגלגל הדיון לבית המשפט. כאן, בנוסף לנתונים שהוצגו על ידי משרד התחבורה, הונחו לפתחה של המערכת המשפטית טיעונים שאינם נוגעים לבטיחות בדרכים אלא לתחום אחר לגמרי – זכויות האזרח בחברה דמוקרטית.

בית המשפט השתכנע כי מניעת העסקת קצין בטיחות עצמאי מהווה פגיעה בחופש העיסוק, בכבוד האדם וחירותו, ובזכות הניהולית של המעסיק.

לאור הטיעונים הללו ובהתחשב בהבדל הלא משמעותי בין רמת הבטיחות שסופקה על ידי קציני בטיחות שכירים לעומת עצמאיים, הוחלט כי העסקת קצין בטיחות בתעבורה אינה מחייבת מודל של יחסי עובד מעביד.

במילים אחרות, בזכות היתרונות ולמרות החסרונות הקיימים בכל אחד משני המודלים, קצין בטיחות בתעבורה, הן שכיר והן עצמאי (המועסק ישירות או במיקור חוץ), עומדים בתקנות ההעסקה.