פרקי אבות או מסכת אבות משמשת עד היום כמקור השראה רב ערך למי אשר מבקשים לפגוש את התמצית המשמעותית ביותר של התרבות והמסורת היהודית. דרך ארץ על פי הרוח היהודית, האתיקה ואמות המוסר הכלליות והפרטיות הן בעלות עוצמה אוניברסלית חסרת גבולות.
האם הפוליטיקה, החיים הפוליטיים והצורך לצבור כוח, עוצמה והשפעה פוליטית מאפשרת להמשיך ולנהוג על פי ההנחיות שנמסרו בעל פה ונאספו בפרקי אבות. נשאל האם קיים הבדל מהותי. בין מי אשר חובשים את ספסלי הישיבה ברוכשם דעת, לבין מי אשר השכלתם כללית חילונית ונרכשה במוסדות שהיהדות אינה מקור השראתם. ומה קורה למי שמצא את דרכו לפוליטיקה ונחשף לאתגרים מנהיגותיים שלעיתים מעוורים את תודעתו בחיי היומיום.
לא נציג תשובות במאמר זה, אולם ננסה לחדד את השאלה, באשר לתהליך אותו עוברים רוב הבוחרים לעסוק בפוליטיקה ובהנהגה. תהליך שבו מעטים כל כך מצליחים, לשמר ולבטא גם בהתנהגותם הפוליטית את רוחם של פרקי אבות וישומם בחיי היומיום של עשייתם הפוליטית.
פרקי אבות כאמור, הנה התשתית שבעל פה, לאתיקה והמוסר היהודי עליה נכתבו דרשות אין סוף, אך מקובל לעסוק בלימוד פרקי אבות בימי ספירת העומר בואך חג השבועות . זאת בתהליך התכוננות והתכווננות לקבלת התורה. העיסוק והלימוד של פרקי אבות משמש את היחיד כחלק מתהליך הבירור וצורך בחיפוש וחזרה אל דרכי אבות. תהליכי שיפור עצמיים. האם תהליך זה נמשך גם לאחר קבלת התורה?
האם משהתקבלה התורה שבכתב. שלה אין סוף פרשנויות. עדיין נשמר בחיי היומיום הבסיס האוניברסלי של פרקי אבות? האם המחוקקים היהודיים לדורותיהם. הנביאים, המצביעים, המלכים וכל העוסקים בפוליטיקה של זמנם, בהיסטוריה היהודית הצליחו לשמור על רוחם ועיקרם של פרקי אבות? או שבכל דור ודור צפו ועלו שאלות ומכשולים, אשר נבעו מניגודים מובנים בהתמודדות של האדם היחיד והחברה עם סביבתם בין אם היא אוהדת ומקבלת ובין אם היא דוחה ועויינת.
ניתן להניח ללא צל של ספק כי גם בדורות קדומים ועל אחת כמה וכמה בדורנו. עם תחילת התגשמות של החלום הציוני. כאשר כבר בסוף ה-19 מוצאים יהודי התפוצות את דרכם לארץ ישראל. מתקבצים ומנסים לבסס את אחיזתם בארץ הקודש. מתחילה להתעורר הדילמה בחיי הקהילה, בין הגישות הנאמנות למוסר והאתיקה היהודיים, לאלו אשר לצורך צבירת השפעה וכוח, בוחרים לוותר על חלקים משמעותיים של המסורת היהודית, לשם התמודדות עם חיי היומיום. אך גם לשם צבירת כוח והשפעה לשליטה בקהילה היהודית כולה על ידי שימוש בפוליטיקה של זמנם.
מתחילת הציונות ועבור בימים החשוכים של השואה, ניתן למצוא גילויים מדהימים של התמודדות יחידים וקבוצות עם הגרוע מכל מבלי לאבד את עיקרי הדרך של פרקי אבות. אולם לצד זאת אנו מוצאים בכל דור ודור גם דוגמאות שליליות ביותר. דוגמאות למקרים בהם יחידים וקבוצות זונחים את רוחה של המסורת היהודית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרקי אבות. ובחירה בדרכי התמודדות מעוררות שאלה.
חזור למאמרים
