לינוקס מה זה

התשובה: לינוקס היא מערכת הפעלה חינמית אבל לא לכל אחד

לינוקס היא מערכת הפעלה למחשבים אשר פיתוחה החל בסוף שנות ה-80. בשנות ה-90 היו משתמשים שהעזו לצאת מ- Windows ו-macOS כדי לבדוק את לינוקס, וראו כי טוב.

אפשר לסקור את לינוקס מזוויות שונות, ממאבקי הכוח, דרך המחלוקות ועד התביעות המשפטיות שהיו מנת חלקם של המעורבים בפיתוח מערכת ההפעלה במהלך השנים.

אבל השאלה החשובה באמת היא מי הם המשתמשים שגילו כי טוב, מה טוב בלינוקס, ומה פחות טוב, ולמה היא לא מתאימה לכל אחד. על כך ועל נקודות פרקטיות אחרות נשתדל לענות בשורות הבאות.

המשתמשים הייעודיים של Linux - מפתחי תוכנה

Linux היא מערכת הפעלה חופשית הכתובה בקוד פתוח. זה אומר שכל אחד יכול להוריד את לינוקס ולהתקין אותה במחשב. הדברים אמורים לגבי ליבת התוכנה, כשחלקים חשובים בה מצריכים רישיון.

הסייג הנ"ל הפך את מערכת ההפעלה החינמית לאטרקטיבית במיוחד עבור מפתחי תוכנה אשר יכולים לכתוב תוספות ולהתאים אותה ליישומים ספציפיים הדרושים להם.

אבל זה לא ההסבר היחיד לשאלה למה לינוקס היא לא מערכת הפעלה לכל אחד. יש עוד סיבות.

האם במעבדות לתיקון מחשבים יודעים מה זה לינוקס ואיך להתמודד עם תקלות

כשמערכת ההפעלה Windows או macOS נופלת מסיבה כזו או אחרת פונים למעבדה לתיקון מחשבים ניידים ונייחים, והטכנאי המיומן שמכיר את מערכות ההפעלה האלה כמו את כף ידו פותר את הבעיה בעיניים עצומות.

אבל מה עושים כאשר טכנאי, שלבטח שמע ויודע מה זה linux, הוא לא מפתח תוכנה ולא מכיר את מערכת ההפעלה מפנים?

מכיוון שזה מה שצפוי, אם המחשב שלכם יושב על לינוקס אתם בבעיה שברוב המעבדות לתיקון מחשבים ניידים ונייחים לא ידעו לפתור.

אי תאימות עם תוכנות חיצוניות

כאמור, לינוקס נכנסה לשוק במהלך שנות ה-90. באותן שנים השוק כבר נשלט על ידי Windows של מיקרוסופט ו-macOS של אפל.

macOS התממשקה עם תוכנות אקסקלוסיביות של אפל, ו-Windows עם שאר העולם. במצב הנתון, כדי להיות אטרקטיבית לקהל הרחב לינוקס היתה צריכה לדעת לתקשר עם מערכות נפוצות שדיברו בשפה אחרת.

Windows ו-macOS הן מערכות הפעלה סגורות. מיקרוסופט ואפל לא מעוניינות לחלוק את המידע והפרוטוקולים עם חברות מתחרות, כך שלינוקס נותרה עם יכולת מוגבלת לתקשר עם תוכנות חיצוניות.

הדבר מזכיר את ניסיונה של מיקרוסופט לחדור מאוחר יותר לשוק הטלפונים החכמים. Windows phone היה טלפון נהדר (מניסיון אישי) אבל מעט מאוד אפליקציות יכלו לפעול בו.

Windows phone נעלם מהשוק, אבל לינוקס עדיין חיה בקרב קהילת משתמשים נאמנה (על כך בהמשך).

לינוקס ידידותית באופן יוצא דופן לחומרה

אם בכל הנוגע לתוכנה לינוקס חוותה וחווה עד היום קשיים בתקשורת, הרי שמבחינת חומרה היא מסוגלת לרוץ על מחשבים בעלי ארכיטקטורות מגוונות יותר מכל מערכת הפעלה אחרת.

את לינוקס ניתן למצוא במחשבים נייחים ולפטופים בעיקר בארגונים, בסמארטפונים, שעונים חכמים, ממירי טלוויזיה, מחשבי-על ושרתים.

קהילה בינלאומית של משתמשי Linuks

כמו לכל מותג גם ללינוקס יש קהילת נאמנים, ובמקרה זה אפילו מגובשת ביותר. חברי הקהילה הם כמובן מפתחים, הקוראים לעצמם "קבוצות משתמשי לינוקס". חברי הקהילה מקיימים קבוצות דיון ופורומים לתמיכה באינטרנט.

במקביל קיימת גם פעילות של אתרים ובלוגים בנושאי טכנולוגיה המספקים מידע ומקדישים מאמרים לפיתוחים וחידושים בלינוקס. למתעניינים: Linux Weekly News , Linux Journal, Slashdot, Groklaw.

במקומות מסוימים משתמשי לינוקס מכונים בשמות המצביעים על עניינם במערכת ההפעלה הייחודית.
ברוסיה למשל לינוקסאויד (Linuxoid), בצרפת לינוקסיאן (Linuxien).

גם בישראל קיימת קהילת לינוקס. הקהילה בחיפה קוראת לעצמה חיפוקס. ואם להמשיך בקו הזה, מעניין מה הכינוי של טכנאי מחשבים בתל אביב החבר בקהילה, אולי תל-אבינוקס?

סקרנו כאן מספר נקודות פרקטיות, יותר מן מורה נבוכים עבור מי שמתעניין בלינוקס ואולי יהיה בעתיד לינוקוסואיד. אבל כדאי לזכור שמדובר במערכת הפעלה, כך שכמויות המידע הקשורות בה הן עצומות.

אבל כמו שאומרים, כל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן. בהצלחה!