כפר סבא, ינואר 2026

כפר סבא רגילה לחשוב על עצמה כעל "העיר היציבה של השרון": חינוך חזק, פארקים, איכות חיים, נגישות טובה למרכז - ובעיקר תחושה שהדברים כאן עובדים. 

ולכן, כשהשיח על "הגירה שלילית" מתחיל לחלחל לשיחות סלון, לקבוצות וואטסאפ ולשיחות עם מתווכים ובעלי עסקים - זה יושב על עצב חשוף. 

האם אנשים באמת עוזבים? ואם כן, למה?

נתחיל מהמספרים היבשים, כי הם מציירים את המסגרת: לפי נתוני הביטוח הלאומי (תושבים מבוטחים בביטוח בריאות, מעודכן ל־01.12.2025), הוד השרון עומדת על 64,010 תושבים , רעננה על 85,013 , וכפר סבא על 99,776 . כלומר - כפר סבא היא הגדולה מבין שלוש הערים שמרכיבות בפועל גוש עירוני אחד. 

ועדיין, בתוך הסיפור הזה, כפר סבא היא העיר עם ההגירה שלילית, במיוחד בקרב צעירים.

אבל המספרים לבדם לא מספרים את הסיפור. את הסיפור מרגישים ברחוב - ובעיקר בשוק המסחרי.

הפרדוקס של המשרדים: ריקנות מצד אחד, מנופים מצד שני

בכפר סבא יש אזורי תעשייה ותיקים, מרכזים מסחריים פעילים, וצירי תנועה שמנקזים קהל מכל הסביבה. 

ובכל זאת, מי שמסתובב באזורי התעשייה יכול להיתקל (נכון לתחילת 2026) בבנייני משרדים ריקים לגמרי (יש כאלה 2 לפחות נכון לינואר 2026) או כאלה שמרגישים כמו חלל ריק: קומות שלמות לא מאוכלסות.

מצד שני - רואים בנייה באזור התעשייה המזרחי: עוד פרויקט, עוד שלד, עוד הדמיה נוצצת, עוד קמפיין בפייסבוק לשיווק. לכאורה, זה לא הגיוני. אם יש עודף משרדים, למה בונים?

יוקר השכירות: כשגם דירה וגם משרד הופכים לעול

עכשיו ניגע בנקודה שאי אפשר לעקוף: מחירי השכירות. גם במגורים וגם במסחר, כפר סבא נתפסת כיקרה - לא "הכי יקרה", אבל מספיק גבוהה כדי שכשמשפחה או עסק בוחנים חלופות, פתאום הערים כמו חריש, נתניה וחדרה נראות קרובות יותר, נגישות יותר, ובעיקר משתלמות יותר.

וככה מתחיל תהליך של הגירה שלילית

מתחיל ביוקר מחייה, תושבים מחפשים אלטרנטיבות זולות יותר, מיישמים את ההחלטה, הביקוש בעיר נחלש, העיקר להשכרה, ויש יותר היצע מביקוש של מתחמי משרדים ומסחר.

וזה מחזיר אותנו לשאלה שמרחפת מעל הכול: האם זה סימן לבעיה עמוקה בעיר, או פשוט מחזור שוק טבעי?

אז אני חסיד גדול של "תורת המשחקים" של העיר: 

ולמה זה לא סוף הסיפור, להפך זה רק ההתחלה.

קל להיבהל מהמונח "הגירה שלילית", אבל הוא לא בהכרח גזר דין. בהרבה ערים חזקות, דווקא כשהמחירים מגיעים לרמה (גבוהה) שמסננת חלק מהביקוש - מתחילה תנועה נגדית: המחירים מפסיקים לטפס, בעלי נכסים מתחילים להתגמש, פרויקטים ישנים מבינים שהם צריכים להתחדש, ופתאום נוצרת נקודת כניסה חדשה לאנשים ולעסקים שחיפשו הזדמנות.

במילים פשוטות: כשהשוק נהיה פחות חד-כיווני (לא רק עליה עליה עליה), הוא נהיה יותר חכם.

זוהי "תורת המשחקים" – לא כסיסמה, אלא כתיאור של מציאות: כל שחקן בשוק (משפחה, יזם, בעל נכס, עסק קטן, חברה גדולה) מגיב למהלך של האחרים. 

אם מספיק שחקנים עוזבים - המחיר מתחיל לרדת או לפחות להפסיק לטפס. ואם המחיר נרגע - נכנסים שחקנים חדשים שמזהים ערך. זו דינמיקה, לא כותרת.

אז מה השורה התחתונה?

כפר סבא לא "נופלת". היא עוברת שלב. עיר טובה (וכפר סבא היא עיר מעולה) יכולה להיכנס לתקופה (מיתון ו) של חיכוך - בין יוקר למחיר. 

ומי מרוויח מכל הסיפור הזה? בדרך כלל, מי שיזהה ראשון את רגע ההיפוך - הרגע שבו שוק מפסיק לרדת ומתחיל להציע הזדמנות ואז המחירים יתחילו לעלות. 

כי בערים כמו כפר סבא, זה לא שאלה של אם זה יקר שאלה של מתי זה יקרה?


דקדיט לתמונה: chatgpt.com/s/m_697223e128888191b36052d590065068