כן או לא לארח כלב של חברה לחופשת ערב החג?

הוא גדל בבית, אהוב מאוד, מטופל היטב ואולי גם קצת מפונק. למעשה, לפעמים נדמה לי שאף אחד עדיין לא סיפר לו שהוא כלב.

לקראת החג החברה שלי רוצה לנסוע למשפחה שלה בצפון ולהישאר שם גם ללילה.

יש לכך שתי סיבות טובות: המרחק מהבית ושמירת השבת של בני המשפחה, שלא מאפשרת לה פשוט להגיע לארוחת החג ולחזור מתי שנוח לה.

ואז הגיעה הבקשה: האם אוכל לשמור על הכלב אצלי במשך יומיים, כולל לילה?

מבחינתה דבר אחד כבר הוחלט - היא לא מוכנה להשאיר אותו בפנסיון כלבים. אלא שכאן מבחינתי מתחילה הדילמה: אני לא מכיר את הכלב, הוא לא מכיר אותי, ובבית שלי גם אין כלב ואני לא כל כך פנוי לחיבת כלבים…..

אז האם נכון לקחת כלב שרגיל לבית ולבעלים שלו ולהעביר אותו ליומיים לבית זר לחלוטין?

כלב שמרגיש בבית - אבל בבית שלו

קל לחשוב שכלב קטן וידידותי פשוט יעבור לבית אחר ליומיים וימשיך בשגרה.

בפועל, כלבים רגילים מאוד לסביבה שלהם: לריחות, למקום השינה, לכלי האוכל, למסלול הטיול ולסדר היום.

במקרה הזה השינוי אפילו גדול יותר.

הכלב לא רק עובר לבית שאינו מכיר, אלא נשאר עם אדם שאינו חלק מהשגרה שלו.

הוא עלול לחפש את הבעלים, לעמוד ליד הדלת, ליילל, לנבוח יותר מהרגיל או להתקשות להירדם.

לפעמים גם כלב מחונך היטב לצרכים עלול לפספס בגלל לחץ או שינוי בשגרה.

וזו בדיוק הנקודה שמטרידה אותי: אין לי דרך לדעת מראש כיצד הכלב הזה יתנהג כאשר הבעלים שלו תלך ותשאיר אותו איתי.

למה בכל זאת כן לארח אותו?

יש גם צד שני לדילמה.

החברה שלי מכירה היטב את הכלב שלה וכן יכולה להסביר לי בדיוק מה סדר היום שלו, מה הוא אוהב, ממה הוא חושש ואיך הוא רגיל להתנהל בבית.

בנוסף, אין אצלי כלב או בעל חיים אחר שהוא יצטרך להסתגל אליו.

הוא לא צריך להיכנס לטריטוריה של כלב אחר, לחלוק כלי אוכל או מקום שינה, וגם אין צורך לבדוק כיצד שני בעלי חיים זרים יגיבו זה לזה.

מכיוון שמדובר ביומיים ובלילה אחד בלבד, אפשר גם לנסות לשמור ככל האפשר על ההרגלים המוכרים שלו:

אותו מזון, שעות טיול דומות, המיטה או השמיכה מהבית והצעצועים שהוא רגיל אליהם.

מבחינת החברה שלי יש כמובן יתרון נוסף - הכלב נמצא בבית פרטי אצל אדם שהיא מכירה וסומכת עליו.

ולמה אולי עדיף בכל זאת לומר לא?

מהצד השני, דווקא משום שאני לא מכיר את הכלב, קשה לדעת למה אני נכנס.

אני לא יודע כיצד הוא מגיב לזרים, האם הוא רגיל להישאר בלי הבעלים שלו, האם הוא נובח כשהוא שומע רעשים מחוץ לדלת, האם הוא מפחד ממשהו מסוים או כיצד הוא מתנהג בלילה במקום שאינו מכיר.

אירוח כלב הוא גם אחריות מעשית.

צריך לצאת איתו לטיולים, להקפיד על האוכל שלו ולוודא שהוא אינו יוצא ואז בורח דרך דלת שהושארה פתוחה.

אם הוא אינו מצליח להישאר לבד, גם היכולת שלי לצאת מהבית יכולה להשתנות במשך אותם יומיים.

צריך לבחון גם את הבית עצמו:

האם יש מרפסת או חצר שאינן בטוחות עבורו? האם מגיעים אורחים או ילדים? האם יש אוכל או חפצים במקום שאליו הוא יכול להגיע?

דברים שאינם מהווים שום בעיה בבית שבו הוא חי יכולים לקבל משמעות אחרת לגמרי בבית זר.

ערב חג הוא לא הזמן האידיאלי לעשות היכרות ואירוח ראשון

וזה אולי החלק המשמעותי ביותר במקרה שלי.

בערב חג הבית ממילא פחות שגרתי.

אנשים נכנסים ויוצאים, הדלת נפתחת פעמים רבות, יש ריחות של אוכל, אורחים, ילדים ולעיתים גם יותר רעש מהרגיל.

לכן נראה לי שלא נכון שהמפגש הראשון ביני לבין הכלב והביקור הראשון שלו בבית יהיו דווקא ברגע שבו החברה שלי מניחה את הדברים שלו, אומרת שלום ואז נוסעת לצפון.

אם אנחנו שוקלים ברצינות את האפשרות שהוא כן ישאר אצלי מתישהו עדיף להכיר קודם.

אפשר שהיא תגיע איתו לביקור, לתת לו להסתובב בבית ולהכיר את המקום, לצאת איתו יחד לטיול באזור ובהמשך אפילו לבדוק מה קורה כאשר היא יוצאת לזמן קצר ומשאירה אותו איתי.

ייתכן שהוא יישאר רגוע לחלוטין. ייתכן שבתוך דקות לאחר הפרידה מתברר שהרעיון הרבה פחות פשוט ממה שחשבנו גם בשביל הכלב.

עדיף לגלות את זה בזמן אחר.

מה כדאי לדעת לפני שאומרים כן לאירוח של כלב?

לפני שהייתי לוקח את האחריות, הייתי רוצה לקבל תשובות ברורות: מתי הכלב אוכל, כמה פעמים ביום הוא יוצא, היכן הוא רגיל לישון, האם הוא נשאר לבד וגם לכמה זמן.

כיצד הוא מתנהג עם אנשים שאינו מכיר, מה מפחיד אותו והאם הוא מקבל תרופות או זקוק לטיפול כלשהו.

כדאי לקבל גם את פרטי הווטרינר הקבוע ולהביא יחד איתו את הדברים המוכרים מהבית - אוכל, קערות, רצועה, מיטה או שמיכה וצעצוע אהוב.

המטרה אינה לגרום לו להרגיש בתוך כמה שעות שזה הבית שלו, אלא להפוך את המקום החדש לפחות זר.

אז כן או לא?

במקרה שלי, אני עדיין נוטה לרצות לעזור לחברה טובה.

אבל העובדה שאני לא מכיר את הכלב והוא לא מכיר אותי גורמת לי לא לרצות לתת תשובה אוטומטית.

דווקא העובדה שאין בבית שלי כלב יכולה להקל על האירוח, אבל היא לא פותרת את השאלה המרכזית: איך הכלב עצמו יגיב למעבר לבית ולאדם שאינם מוכרים לו?

לכן מבחינתי, ביקור ניסיון לפני החג הוא כמעט תנאי להחלטה.

אם הוא מגיע, בודק את המקום, נרגע ובהמשך מצליח להישאר איתי לזמן קצר בלי לחץ מיוחד - יומיים ולילה אחד יכולים בהחלט להיות אפשריים.

אם כבר במפגש הראשון מתברר שקשה לו מאוד כשהבעלים יוצאת מהדלת, יהיה נכון לחשוב שוב על הפתרון.

בסופו של דבר, השאלה היא לא רק אם אני מוכן לארח את הכלב.

השאלה היא האם הכלב מוכן להתארח אצלי.