צעצועי עץ כדרך חיים

    חברים יקרים כבר יצא לי לכתוב דבר או שניים בנושא צעצועי עץ, יש לי המון דעות, איך צעצועי עץ קשורים לתרבות שלנו וכל מה שאנחנו עוברים בחיים. למשל מאמר קודם הציג את צעצועי העץ הפשוטים כמשל לילדות הפשוטה והמאושרת שהייתה לנו, דור ההורים, ביחס לצעצועי הפלסטיק המפוארים, שמייצגים את "תרבות היש הכול ורוצים עוד המון, של דור הילדים". כל הדברים שכתבתי על צעצועי העץ הם מעולים ונכונים לדעתי, אך לאחרונה גיליתי משהו אחר שגרם לי להרגיש מבודח בהתחלה ופשוט בור וטיפש אחר כך, הדבר קשור כמובן, לצעצועי עץ.

    מה בצעצועי עץ, גרם לי להרגיש מובך כל כך? אני תמיד קישרתי בין צעצועי עץ לבין פשטות הגיונית, אל מול החזירות של הדור הנוכחי, בעיני, צעצועי העץ היו הצד התמים. העניין הוא שצדקתי לגבי צעצועי עץ, הרבה יותר ממה שחשבתי.

    בשיחה עם אחד מחבריי שקרא את המאמר הקודם והחמיא לי על כך, הוא אמר: "צעצועי עץ הם כביכול של צמחוניים ואוכלי אורגני, ממחזרים וכו. התגובה הראשונית והאינסטינקטיבית שלי הייתה: "האנשים האלה חיים בסרט, אחי", מה הקשר בין למחזר ולאכול אורגני לבין צעצועי עץ? הוא הופתע שדווקא האדם שמטיף לפשטות דרך צעצועי עץ, לא מצליח להבין את הקשר. לאחר שניתקנו את השיחה, חשבתי על זה קצת יותר לעומק ופתאום זה נהייה לי מאוד הגיוני: הרי אנשים שאיכפת להם מעצמם, מבעלי חיים, רוצים לאכול אוכל נקי מסטרואידים, כימיקלים ומי יודע מה עוד, טבעי שישתמשו בצעצועי עץ, במקום פלסטיק. הרי הכי בר הבנה בעולם המצב שבו אנשים שאיכפת להם מהסביבה ולא רק מעצמם, ירצו להשתמש בצעצועי עץ, העשויים מחומר אורגני הקיים בטבע ויתעלמו מכל החומרים האחרים, מהם עשויים צעצועים, שרק מזהמים וגורמים נזק לאיכות הסביבה.

    ככל שהמשכתי לחשוב על כך יותר, הרגשתי עוד יותר טיפש, איך בכלל העזתי לצחוק על אדם שמנסה להתעלות קצת מעל האופי האנושי, הקטנוני והדורסני? הרי אנחנו, בני אדם נמצאים על כדור הארץ בתקן של וירוס- משמידים כל חלקה טובה שמגיעים אליה, אז למה לא צעצועי עץ? למה לא לנסות לחסוך מאימא אדמה קצת זיהום, בעזרת שימוש בצעצועי עץ שעשויים מעץ שממילא קיים בטבע ולא מזהם את האדמה?

     אז רבותיי וגבירותיי, אלה שקונים לילדיהם צעצועי עץ כדי לנסות ולשמור על איכות הסביבה, אני מוריד בפניכם את הכובע (אם כי אני לא נוהג ללבוש כובע), כל הכבוד, אני מפרגן לכם בגדול, מבטיח ליישם את זה על ילדיי שלי.

    לסיכום המאמר ולהפצת המסר, מי שחושב שהוא יכול ורוצה לתרום קצת לשמירה על החיים שלנו, על הבית שלנו, כדור הארץ, שינסה להעביר את ילדיו ועצמו כמובן לצעצועי עץ במקום פלסטיק. אולי זה נשמע לכם מעט, אבל גם את יפו לא בנו ביום אחד (לוקח לפחות יומיים לעשות עבודה כזו מחורבנת), בואו נתחיל מצעצועי עץ.